Let's Play
בתחילת דרכי כמורה לתטא הילינג, עוד לפני שזכיתי ללמד את הקורס הראשון הייתי מלאת תחושת יעוד וחשיבות. רציתי ללמד תטא ובהקדם מתוך תחושה שאני רוצה להיות שותפה לשינוי העולם, שינוי התודעה ומתוך תחושת שליחות
... ורצון לעזור לאנשים לגלות את האור
פירסמתי, זימנתי, אבל דברים התעכבו. הקורס הראשון שלי לא הצליח להתממש.
לא הבנתי, הייתי קצת מתוסכלת והתבוננתי במצב ובעצמי.
היו 3 נקודות חשובות שהתגלו לי שהיו חשובות למימוש.
האחת היתה לאתר ולשנות את האמונה ש"אינני ראויה להיות מורה/אינני מספיק טובה להיות מורה"
זיהיתי ושיניתי.
השנייה היתה להתמיד. לא לוותר כפי שכבר ויתרתי בעבר. ויתור פשוט לא היה אפשרות הפעם, כי הרגשתי בכל תא ותא שזה מה שאני רוצה לעשות וזה חייב לקרות!
הנקודה השלישית והכי חשובה היתה לבדוק למה אני רוצה לעשות את זה. איפה אני בסיפור, מעבר למה שסיפרתי לעצמי על חזון גדול, אידיאלים ושינוי של האחר.
הרגשתי שלפעול מתוך המקום של להביא את האור לאחר ולשנות את העולם לטובה זה יפה אבל עליי למצוא את המקום האישי בעשייה, הבנתי שחשוב לי לדעת מה אני מבקשת עבור עצמי כדי לפעול ממקום אותנטי ומחובר לעצמו
:) ישבתי עם עצמי לשיחה אחת על אחת והרשיתי לעצמי להיות פתוחה וגלויה במרחב מכיל ואוהב
שמעתי את עצמי אומרת - אני רוצה לעשות את זה כי אני אוהבת את זה! כי זה מהנה אותי, זה ישמח אותי ויעשה לי טוב!
!!!הרגשתי שאפילו אם זה אומר ללמד תלמיד אחד כל פעם אני מוכנה ללמד, פשוט כי זה כיף
!למחרת ההבנה הזאת התגבשו והתממשו לי 2 קורסים במקביל...אין איתות יותר ברור מזה
זה נכון, מותר, ראוי, מדוייק לפעול מתוך מקום שעושה לנו טוב. העשייה מהמקום הזה מרחיבה את ערוצי העשייה והשפע שלנו.
פעולה מתוך צמצום, סבל, הקרבה, מצמצמת אותנו ואת העשייה שלנו
במקום להתפתח ממקום של כובד, אחריות , חשיבות יתר
אפשר להתפתח מתוך משחק והנאה.
ילדים עושים את זה כל הזמן.
הם צוחקים , שמחים, מלאי סקרנות ומוטיבציה גם כשהם נופלים חזרה על הישבן לאחר שניסו בפעם הראשונה והשניה והשלישית להתרומם. הם נהנים מלהתבונן באצבעות ידיהם, בתנועה, התחושה, בלי מטרה מודעת.
אין בכך משהו פחות ראוי או רוחני אם אנחנו עושים עשייה מתוך מקום שנהנה ושמח.
ההפך.
וכדאי שבעשייה שלנו נזכור את האיכות הזאת של המשחק וכך נדע להתייחס גם להצלחות וגם למה שנהוג לקרוא כשלונות -שבעצם הינם תהליך הלימוד והגדילה
מאחלת לכולנו לחיות את ההנאה ולראות את החיים כמשחק שהם באמת. לחוות את התחושה זאת של הילדיות
בכל עשייה שלנו – יותר ויותר כל יום. זה כ"כ משחרר, קליל ומלא אהבה.
?אז מי בא לשחק איתי